במחקר קיימת דאגה גוברת מכך שפרסומות על מוצרי מזון תורמת לעלייה בתופעת השמנת היתר אשר משפיעה על יחידים ועל קהילות שלמות ושעתידה לגדול תקציבים הולכים וגדלים לתקציב הבריאות. המחקר אשר מנסה לטפל בתופעת השמנת היתר מתרכז בתופעה בקרב ילדים מתוך ההנחה כי לאחר שהאדם פיתח הרגלים מסוימים קשה מאוד לפטור אותם ממנו בבגרותו. מחקרים הראו כי שיווק של מוצרים עתירי אנרגיה יחד עם ערך תזונתי נמוך הם תורמים עיקריים לסביבה אשר מטפחת השמנת יתר בקרב ילדים. משום כך, כמה מדינות מגבילות את החשיפה של שיווק מוצרים בעלי ערך תזונתי נמוך, כמו גם מגבילות את הפרסום אותם מוצרים על ידי החברות המייצרות אותם.
באוסטרליה, למשל, קיימות רגולציות לפרסום מזון בעיקר בטלוויזיה אשר שמות הגבלות על כמות הפרסומות אשר ניתן לשדר כמו גם על תוכנם. במהלך זמן השידור של תכניות טלוויזיה המיועדת לילדים בגיל הגן אין כלל פרסומות מן הסוג הזה, ובזמן השידור של תכניות אשר מיועדות לילדים עד גיל 14 קיימת מכסה על כמות ותוכן הפרסומות המותרות. למשל פרסומות לאלכוהול גם כן אינם יכולת להיות משודרות כלל בגילאים המוזכרים לעיל וכך גם כל פרסומות למוצרי מזון אשר מספקות מידע מטעה בנוגע לערכים התזונתיים של המוצרים שלה.
תעשיית המזון באוסטרליה הפעילה שני קודי התנהגות בשנת 2009. "יוזמת שיווק אחראי לילדים", ו"יוזמת תעשיית שירות מסעדות מהיר למען שיווק ופרסום אחראי לילדים". שתי היוזמות הללו ניסו לקדם פרסומות אשר נועדו לפרסם מוצרים בעלי תזונה טובה לילדים בגילאים 12-14. מחקרים עוקבים שנעשו מאז הפעלת היוזמות הללו לבדיקתן הם הראו כי היוזמות הללו היו לא יעילות בצמצום השפעת הפרסומות אשר מעודדות תזונת מוצרים בעלי תזונה לקויה.
תקציר
רקע
מתודולוגיה
דגימה
הליך וכלי מחקר
ניתוח
תוצאות
דיון
מסקנות
