מגפת הקורונה שינתה רבים מתחומי החיים של החברה האנושית בכל מדינות העולם החל מ: הכלכלה, הנורמות החברתיות, הפדגוגיה וכלה בהתנהגות ובהתנהלות הבריאותית (ארזי וסבג, 2020). הניסיונות של ממשלת העולם ובישראל להשתלט ולהכיל את מגמת הקורונה, כללו כמה צעדים כגון: הנחיות של שמירה על מרחק חברתי, שמירה על היגיינה, לבישת מסכה במרחב הציבורי, סגר מלא והטלת קנסות על מפירי ההוראות והסגר. אחת הדרכים העיקריות להפצת המידע לגביי ההנחיות החדשות והקנסות היא בפרסומים בערוצי המדיה השונים. המטרה הסופית של הפרסומות הללו היא לשנות את אופן ההתנהלות, והחשיבה שלנו בזמן מגפת הקורונה. יתרה על זאת וללא קשר למגפת הקורונה, מכיוון שרבים מהגורמים העיקריים למחלות ולמוות בעולם, קשורים להתנהגות בריאותית כגון: עישון, תזונה, פעילות גופנית ושימוש בחומרים מסוכנים. ממשלות העולם וארגוני בריאות שונים מפרסמים ומקדמים שינוי התנהגותי בריאותי לטובת מניעת מחלות ותחלואות וחיזוק בריאות אוכלוסיית העולם (Painter et al, 2008).
ברם, שינוי בהתנהגות הוא לא דבר קל ומהיר. משום שחלק מן הפרקטיקות וההתנהגויות מוטבעות באופן חזק ובלתי מודע בחברה האנושית, למשל, עישון, צריכת אלכוהול ופעילות גופנית. כתוצאה מכך, מסעות הפרסום לשינוי התנהגות צריכים להיות מאוד אפקטיביים במסירת המידע והעובדות ולמי הם מוסרים אותו. היבט נוסף, הוא דרך הפצת ומסגור המידע, האם על הפרסומות להפחיד? לעודד? או רק למסור עובדות?.
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 המטרה של פרסום
2.2 ההשפעה של פרסום על שינוי התנהגות בריאותית
2.4 אפקטיביות של פרסום – רגשי מול רציונלי
2.5 ההשפעה של קנסות על שינוי התנהגות
2.6 על נגיף הקורונה וההשפעות שלו
3. שיטה
3.3 משתנים
4. ממצאים
5. דיון ומסקנות
5.1 האם שימוש ברגשות בפרסומות גורם להן להיות יותר אפקטיביות מאשר פנייה רציונלית?
5.2 האם האפקטיביות של הפרסומות משפיעה על האפקטיביות של העברת וסיפוק המידע ?
5.3 האם השכלת הנחקר וקיומם של מחלות רקע משפיעים על האפקטיביות של הפרסומות?
6. ביבליוגרפיה
7. נספחים
7.1 שאלונים
