חדירות של ארגונים או מדינות לשווקים או מדינות זרות אינו עניין חדש, אלא קיים מקידמת דנא. כאשר דוד ממבקש לבנות ביתו שולח לו חירם עצי ארזים ובנאים. כך גם כאשר שלמה נמשח למלוכה, חירם מלך צור שולח לו חומרי בנייה ואנשי מקצוע לבניית המקדש, בתמורה לתשלום בחיטה ובשמנים. כבר אז חדר עיסקית מלך צור, ממלכה בעלת תרבות מסחר עניפה באותם ימים, לארץ ישראל, בה התרבות היתה שונה בתכלית.
במהלך ההיסטוריה מדינות וארגונים חדרו לשווקים אזורים זרים, מרוחקים ובעלי תרבויות שונות ומרוחקות זו מזו . על פי רוב תוך שימוש בכח- זה הקולוניאליזם, או בחסות הכח, למשל: חברת תעלת סואץ. אך בצד זאת, היו גם חדירות נטולות כח צבאי, מתוך הסכמה ושותפות אינטרסים בין גורמים בעלי שונות תרבותית ניכרת. כך למשל: גילוי והפקת הנפט במזרח התיכון על ידי חברות בריטיות (של) הולנדיות (רויאל דאץ), או אמריקניות (גאלף וסטנדרד אויל) Lenczowski, 1960) (.
כל עוד המודל הקולוניאלי הישן שרד, ובודאי עד לתום מלחמת העולם השניה, החדירה לארצות זרות התנהלה ברובה תחת המטריה האימפריאלית. כך, חברות בריטיות חדרו להודו, או חברות צרפתיות לצפון אפריקה. קריסת האימפריות והסדר העולמי הדו-גושי יצרה, ביחד עם שינויים טכנולוגיים, את הגלובליזציה בשלהי המאה העשרים, שהביאה לסוג חדש של ניהול בינלאומי המתנהל, לא מתוך הבכורה הכוחנית של המעצמה השלטת, אלא מכח ההסכמה ההדדית בעיקרה (גידנס, 2000).
מבוא
פרק 1: הבדלי תרבות בניהול בינלאומי – גלובלי
מאפיינים תרבותיים
מאפיינים תפיסתיים
מאפיינים גיאוגרפיים
שיקולי החברה הבינלאומית MNC)) לעומת המדינה הקולטת
פרק 2 : חדירה למדינות זרות.
שיקולים בבחירת יעדים שונים (יתרונות וחסרונות)
נסיון קודם בחדירה למדינות זרות first timers vs. experienced))
פרק 3: השפעת הבדלי התרבות על אופני החדירה.
דיון
ביבליוגרפיה
נספח - עץ גושי המדינות
