ארגונים בינלאומיים המהווים צרכנים עיקריים של העסקת והפיכת עובדי חברה למוצבים, הינה תופעה אשר נחשבת לאחת מהחשובות והמעניינות ביותר בעולם הניהול הבינלאומי בפרט והניהול בכלל. ארגונים בינלאומיים, אשר מבקשים לשלוח את ידיהם הארוכות למדינות רבות, נדרשות לעיניים וידיים במדינות אלו, תוך יצירת שיתופי פעולה, ורשתות איתנות עם השוק המקומי, תוך הרחבת עסקיהם בצורה משמעותית ויעילה (Gonzalez & Chakraborty, 2014). יעילות לכן, נחשבת לאחת הסוגיות החשובות ביותר המעסיקות את המחקר האקדמי והעסקי, נוכח העובדה כי העסקת מוצבו, הינה תהליך יקר, מורכב, אשר הצלחתו רחוקה להיות מובטחת, ותלויה בגורמים רבים מספור, הקשורים בעיקר לאופיו של המוצב, יכולת ההסתגלות שלו, התמיכה לה הוא זוכה מהארגון, והמדינה אליה הוא מגיע. כל אלו וקריטריונים נוספים הינם כאלו שהארגון חייב לקחת בחשבון כדי שעבודת ומשימת המוצבות תשתלם בסופו של דבר לארגון (Harzing, Pudelko & Sebastian Reiche, 2016).
בעוד שעבור החברה עבודת המוצבים נחשבת להשקעה מסובכת ומסוכנת, עבור המוצב, מדובר בתהליך יוצא דופן, שעתיד לשנות את חייו מן הקצה אל הקצה. בספרות האקדמית, נהוג להפריד את התהליך שהמוצב עובר לשלושה חלקים. ראשית, ההכנה והתהליך אותו עובר המוצב לפני שהוא יוצא למשימה. שנית, המשימה עצמה והזמן שהוא נמצא במדינת היעד, ושלישית, חזרתו למדינת המוצא. בשפה האנגלית, אף יש כינוי נפרד שמוקדש לאותם מוצבים חוזרים (repatriate), נוכח מצבם הייחודי, הן ברמה האישית (שכן החזרה, במיוחד למוצב המשפחתי, מהווה טלטלה נוספת, לאחר הטלטלה הראשונה שבמעבר עצמו למדינה זרה), והן בגלל חשיבותם לארגון שצריך לקלוט את אותם מוצבים בחזרה ולדעת לנצל את ניסיונם והידע, כמו גם העצמאות בניהול עצמי, שאלו צברו בעבודת המוצבים בחוץ (Burmeister, 2017).
1. מבוא
1.1 הגדרת משתני המחקר (סקירת ספרות)
1.1.1 עבודת המוצב
1.1.2 שלביי תהליך התמודדותו של המוצב עם המשימה
1.1.3 גורמים המשפיעים על החזרה הביתה
1.2 השערות המחקר
2. מתודולוגיה
2.1 משתני המחקר
2.2 שדה המחקר
2.3 הליך המחקר
2.4 ניתוח הממצאים
3. ממצאים
3.1 השפעת מצב המשפחה על החזרה למדינת המוצא
3.2 הדרכת המוצב וחזרה ממשימ
3.3 הצלחת המוצב והחזרה מהמשימה
4. דיון
4.1 הגדרת המופשטת של משתני המחקר
4.2 מידת השליטה של המוצב
4.3 תרומת המחקר, מגבלות והמלצות
5. מקורות
