ניתן לפתוח ולומר, כי מאז המהפכה התעשייתית, אשר נחשבת לזו שפיתחה לראשונה את העבודה המאורגנת, כזו המורכבת על עשרות ומאות עובדים במרחבי ייצור, גדלה ההבנה כי על הארגון לא רק אחריות רבה ומובנית על עובדיו, אלא כי ביכולתם להשפיע באופן ממשי על בריאותו (Wanjek, 2005). גישה זו, אשר פותחה תחת המונח של ׳אוכל בעבודה׳, הניעה יותר ויותר ארגונים להציע לעובדיהם ארוחות מוסדרות במסגרת העבודה, וכך לפקח במידה רבה על בריאותם ויכולת הייצור שלהם (מגמה זו הייתה כה מקובלת, עד שארגונים מסוימים גם סיפקו אוכל למשפחה כדי לשפר את בריאותה הכללית של המשפחה). גם היום, ארגונים מכירים היטב את החשיבות של איכות מזונם על מצבו של הארגון, ויחד עם זאת, רבות השתנה מאז (Lassen et al., 2011).
כך למשל, עצם קיומם של שירותי ההעסקה בארגונים רבים, הינו מהווה חלק מתמונה רחבה יותר שבה ארגונים מצליחים מבקשים למשוך אליהם עובדים על ידי יצירת יתרון, לא רק בשכר, אלא בתנאים שמקבל העובד, כמו ברכב, הלבשה, בונוסים וכדומה (Kandemir & Atance, 2020). לעומת זאת, בארגונים אחרים, שירותי האוכל הינם תוצאה של הסכמים קיבוציים אותם הצליחו להשיג ועדים חזקים לטובת עובדיהם, המבקשים לגלם בצורה צודקת יותר את רווחי החברה, שאינם מתגלמים במשכורות העובדים (Pridgeon & Whitehead, 2013).
מבוא
1. סקירת ספרות
1.1 ניהול סביבתי בארגונים
1.1.1 רקע
1.1.2 אימוץ אסטרטגיות בניהול סביבתי
1.1.3 אתגרים בשינויים אסטרטגיים על רקע סביבתי
1.2 חיסכון כלכלי וסביבתי בחדרי אוכל
1.2.1 רקע לתופעת האכילה במסגרת העבודה
1.2.2 היבטים כלכליים, סביבתיים וחברתיים להתמודדות עם סוגית האוכל בעבודה
1.2.3 אלטרנטיבות בסוגית האוכל בארגונים
1.3 העדפת עובדים בעלי זכאות לארוחות בעבודתם
1.4 רציונל והשערות המחקר
2. פרק שיטות המחקר
2.1 שדה ומשתתפי המחקר
2.2 כלי המחקר
2.3 הליך המחקר
2.4 ניתוח הנתונים
3. ממצאים
3.1 סטטיסטיקה תיאורית
3.2 בחינת השערות המחקר
4. דיון ומסקנות
5. רשימת מקורות
נספחים
נספח א׳: שאלון המחקר
נספח ב׳: תדפיסי SPSS מרכזיים
