עם התפתחות היחסים בין המדינות המפותחות למדינות המתפתחות ופתיחת השווקים לטובת יחסים מסחריים בינלאומיים, נחשפו חברות רבות לפוטנציאל הקיים במאגר משאבי האנוש של המדינות המתפתחות. תחילה, הפירמות ראו בשווקים המתפתחים כאפשרות להגדלת היקף המסחר והייצור שלהם, הם חשבו במובנים של הגדלת נפח המכירות ובהתאם את שורת הרווח, אולם כאשר הבינו כי כוח הקנייה של הצרכנים מהמשק המתפתח קטן באופן משמעותי מכוח הקנייה של משק ה"בית" שלהם, עלתה במוחם השאלה, האם הפעילות הזו באמת תשתלם להם. ואז כשהתהליכים הגלובליים עשו את שלהם, ומדינות מתפתחות החלו לעבור תהליכי חילון, אותם תהליכים שקרו במדינות המפותחות מספר עשורים לפני כן, הביא תהליך זה לעלייה באחוז המשכילים בקרבן של המדינות המתפתחות. עם העלייה באחוז המשכילים, השתפר גם איכותו של מאגר העובדים והפירמות הבינלאומיות הבחינו בפוטנציאל הקיים. כך למשל, לפי מחקרם של לאמברגטס, בירפוט וקלוסטרמן (2015), המעמד הבינוני בהודו, התרחב במהלך שנות ה-2000. לפחות 600 מיליון הודים, נחשבים כעת למעמד הביניים ומוציאים יותר על השכלה. עם התפתחות תהליכי הגלובליזציה, המגוון העצום של המוצרים וההתקדמות במדע וטכנולוגיה, חלוקה חברתית של העבודה הופכת למצב קיים. בזמן שהתחרות בשווקים מתפרסת על פני מרחבים גדולים יותר (יבשות) והופכת ליותר אינטנסיבית, זה נהיה כמעט בלתי אפשרי להסתמך אך ורק על משאביה הפנימיים של הפירמה וכדי להתמודד עם התחרות , יש צורך בפנייה למקורות נוספים. מיקור חוץ, הופך למשאב משמעותי, המעניק יתרון תחרותי והוא צפוי להישאר מרכיב חשוב בתכנון האסטרטגי העסקי גם בשנים הבאות. אך למרות כל הנאמר, האם השימוש במיקור חוץ באמת מוצדק מבחינה כלכלית?
מבוא
המשתנה הבלתי תלוי: שירותי מיקור חוץ
השימוש בכוח אדם זר
מיקור חוץ כאסטרטגיה עסקית
מיקור החוץ עולה מדרגה ומוביל לטרנספורמציה ארגונית
הודו , יעד נחשק של שירותי מיקור חוץ
סין, אימפריית הייצור העולמית
המשתנה התלוי: רווח הפירמה
המחקר
המדגם
ממצאים
סיכום
ביבליוגרפיה
