רפלקציה הפכה בשנים האחרונות למושג מרכזי וחשוב בתוך תהליכי הלמידה. ארגונים רבים רואים בהצלחה של הרפלקציה כדרך למדוד את הצלחת הארגון. הרפלקציה מאפשרת ראיה לאחור, מבט רפלקטיבי שממנו עובד בארגון או מנהל יכולים ללמוד ולדעת אם יש צורך בתיקון החוויה או בשימור שלה. רפלקציה גם מאפשרת למידה אישית וביקורתית (Reynolds & Vince, 2017, pp. 2-3). אחת מדרכי הלמידה או ההדרכה היא הלמידה בעידן הדיגיטלי. הלמידה הדיגיטאלית מהווה כיום תשתית פדגוגית. זוהי שיטה השמה דגש על שילוב בין הוראה לבין הטכנולוגיה ואמצעי המדיה השונים העוזרים לתהליך של הלמידה. הלמידה הדיגיטלי מאפשרת התאמה וגמישות וכן מאפשרת גם כן אופציה ללמידה אישית ולמידה שיתופית. בזכות הטכנולוגיה הידע הניתן בהדרכות יכול להתעדכן כל הזמן ולהיות זמין עבור הלומדים. (רותם, 2013, עמודים 1-2).
עניין ההדרכות הוא כשלעצמו חשוב ומרכזי בארגונים. כל ארגון הרוצה להגדיל את הרווח שלו, יודע כי היתרון הזמין שיכול להיות לו על פני המתחרים, זה ההון האנושי. הדרכות נועדו על מנת לשפר את ההון האנושי ולאפשר לעובדים להגיע לביצועים גבוהים בעבודתם שבסופו של דבר יובילו לרווח של הארגון כולו (Blume, Ford, Baldwin & Huang, 2010, p.1066). בנק הפועלים הוא אחד מהארגונים שהשכיל להבין זאת ולכן בשנים האחרונות הוא שם דגש רב על נושא ההדרכות ועל החוויה של הלמידה וההדרכות של העובד וזאת במטרה לשפר את המקצועיות ואת היכולות של כל עובד.
מבוא
מקרה הבוחן- בנק הפועלים
סקירה ספרותית
הדרכה
רפלקציה
למידה בעידן הדיגיטלי
דיון ורפלקציה
סיכום
בביליוגרפיה
