המגזר השלישי בישראל הוא מן הגדולים בעולם ומדורג במקום הרביעי. משקל הפעילות הכלכלית של המגזר השלישי בישראל מסתכם בעשירית מהפעילות הכלכלית הכוללת במשק (גדרון, בר, כץ, 2007). עם זאת, נראה אסטרטגיות גיוס הכספים של מרבית העמותות המשתייכות למגזר השלישי בישראל אינן מפותחות דיו ואינן מותאמות להלך הרוח של המאה העשרים ואחת (כץ, 2008).
עבודה זו בוחנת את אסטרטגיות גיוס הכספים של עמותת ״עזרה ותקווה״, עמותה עירונית מנתניה, הקיימת מאז שנת 1983 ונועדה לתת עזרה במזון ובחינוך למשפחות, כמקרה בוחן לאסטרטגיות של גיוס כספים של המגזר השלישי בישראל. למרות פעילותה המגוונת של העמותה והוותק שלה, העמותה מתקשה בגיוס כספים, המגיע בעיקר מהשוק הפרטי, מקרן פילנתרופית ומאגף הרווחה של עיריית נתניה. הדבר פוגע בעיקר ביכולת של העמותה להרחיב את פעילותה וזאת למרות הדרישה הקיימת בעקבות גל העלייה האחרון של יהודים מצרפת, אשר התיישבו בעיר נתניה.
העמותה מרכזת את גיוס הכספים שלה בשני מועדים בשנה: בחג ראש השנה ובחג הפסח. גיוס הכספים נעשה על ידי חברי העמותה, כאשר 60% מהתקציב מובטח על ידי קרן שטיימץ התומכת בעמותה. בחינה של פעילות העמותה מצביעה על גיוס הכספים כחוליה החלשה בארגון, הנובעת העדר מוחלט של אסטרטגיה לגיוס כספים.
על בסיס ספרות מחקרית הבוחנת אסטרטגיות לגיוס כספים במגזר השלישי ועל בסיס ניתוח פעילותה של עמותת ״עזרה ותקווה״ באמצעות ראיונות שקיימתי עם פעילים בעמותה, אנתח את המצב הנוכחי של גיוס הכספים על ידי חברי העמותה ואציע דרכים לטייב את גיוס הכספים, על מנת להבטיח את המשך קיום הפעילות של הארגון ואף את התרחבותו.
