תוכן עניינים
מבוא.
פרק 1: מעקב באינטרנט - שיטות המעקב.
פרק 2: היקף התופעה – גוגל, אמזון ופייסבוק.
פרק 3: האינטרס העסקי במעקב אחר צרכנים.
פרק 4: פגיעה בפרטיות הצרכן
פרק 5: הדיון המוסרי לפי תועלתנות והציווי של קאנט.
5.1: תועלתנות..
5.2: הציווי המוחלט.
סיכום.
ביבליוגרפיה.
מבוא
מעקב אחר צרכנים באינטרנט הינה תופעה המתרחבת בזמן העכשווי. המעקב אחר הצרכנים מבוצע באמצעות שיטות מגוונות כמו ניטור דפוסי הגלישה של המשתמש באינטרנט, נגישות לתמונות וסרטוני ווידאו, זיהוי מיקומים של המשתמש, ואף נגישות לתכתובות המיילים. מעקב זה מתבצע בהסכמת הצרכן, כאשר זה עושה שימוש בשירותים הניתנים בחינם על-ידי תאגידי האינטרנט כמו גוגל, פייסבוק, סקייפ, אמזון ואחרים. החברות מציעות שירותי אינטרנט שונים בחינם בתמורה לחדירה לפרטיות. באמצעות המעקב אחר הצרכנים, תאגידי האינטרנט יכולים להבין את דפוסי הפעילות של הצרכן ובכך להתאים עבורו פרסומות ייחודיות המותאמות לפי צרכיו. כלומר הצרכן נהנה משירותי אינטרנט שונים בתמורה לחשיפה לפרסומות המותאמות לדפוס פעילותו.
תהליך זה מלווה בפגיעה ברורה בפרטיות הלקוח. למרות כי הצרכן מסכים לביצוע המעקב, נידמה כי תהליך זה איננו ברור באופן מלא לצרכן כאשר זה מסכים לתנאי ההתקשרות בינו לבין תאגיד האינטרנט. נידמה כי בעת הסכמת ההתקשרות, הצרכן מאבד לחלוטין את השליטה על פרטיותו והמידע שנאסף עליו מתוך מחשבו האישי מועבר לגורמים שונים המרבים במחיר – בין אם מפרסמים ועד לגורמים פוליטיים ועבריינים. תהליך זה נחשב לבלתי מוסרי שכן בעוד שהצרכנים מאבדים מפרטיותם, מנהלי התאגידים הגדולים אינם מוכנים לחדירה דומה לפרטיותם, אך נהנים מרווחים כלכליים עצומים בעקבות המעקב שהם מבצעים אחר הצרכנים. מצד שני, התאגידים המספקים שירותים שונים באינטרנט ובחינם, עדיין נדרשים לקבל תגמול על השירות החופשי שהם מספקים לצרכנים; לכן נידמה כי מעקב אחר דפוסי הפעילות באינטרנט נחשב לתגמול ראוי שמאפשר גם לאזרחים ממעד כלכלי נמוך ליהנות משירותי אינטרנט שונים ללא תשלום.
