המושג "קיימות" הפך לנפוץ בתחומים רבים במהלך העשורים האחרונים. אנשים וגופים שונים מעניקים לו הגדרות שונות זו מזו. הרעיון התפתח במרוצת ההיסטוריה, במקביל להתפתחותו של הצורך להתמודד עם ההשלכות של היבטים שונים של הקדמה הכלכלית, הטכנולוגית והחברתית. היבטים אלה כוללים, למשל: גידול האוכלוסין, התגברות הצריכה לאחר המהפכה התעשייתית והידלדלותם של משאבים חיוניים כגון עצים, פחם ונפט. כל אלה הגבירו את המודעות לצורך להשתמש במשאבים באופן שהוא בר-קיימא. חששות מכך שהדור הנוכחי, ובמיוחד הדורות הבאים, עלולים שלא להיות מסוגלים לשמר את רמת החיים שחלקים גדולים מהאנושות כבר התרגלו אליה, סיפקו תמריץ להלך הרוח המעמיד את הפיתוח בר-הקיימא גבוה בסדר העדיפויות (Jones et al., 2016).
כיום, אין בנמצא הגדרה מוסכמת אוניברסלית של מהי קיימות, וישנן כמה הגדרות מקבילות המתחרות ביניהן (Jones et al., 2016). מקובל לומר כי "קיימות" היא מושג כללי, אשר מגלם את הדאגה הגוברת לסוגיות של איכות הסביבה ומשאבים טבעיים (Mowforth & Munt, 2003, 22). למרות ההבדלים בין ההגדרות והגישות השונות לקיימות, ניתן להצביע על כך שהן מבוססות על עקרונות אקולוגיים המתמקדים בשימור משאבי הטבע והגנה על המערכות האקולוגיות העדינות, שבני האדם תלויים בהן (Jones et al., 2016).
הקישור בין קיימות לבין תיירות ואירוח קיבל משנה חשיבות מאז שנות ה-1990 המוקדמות, כשתעשיית התיירות הכריזה על מתן עדיפות לפיתוח בר-קיימא בוועדת כדור הארץ בריו (Melissen et al., 2016).
מבוא
1. רקע כללי
קיימות ותיירות
קיימות ותעשיית המלונאות
2. דיון לאור תחליפי המוסר
השוק כתחליף מוסר
4. דיון מוסרי
גישת התועלתנות
הדאונטולוגיה של עמנואל קאנט
גישת המידות הטובות
5. יישום הממצאים על בסיס כללי האתיקה בעסקים
6. סיכום ומסקנות
רשימת מקורות