משתמשים רבים באינטרנט מתקשרים לתפוס את מנועי החיפוש גוגל, יאהוו, בינג והרשתות החברתיות כפייסבוק ויוטיוב כתאגידים מבוססי רווח אלא יותר כתאגידים חדשניים המציגים תוצאות חיפוש לרוב אובייקטיביות ללא משוא פנים. ואכן סקרים חברתיים שונים בעולם הראו כי עד שנת 2012 רוב משתמשי האינטרנט ראו בענקי הטכנולוגיה כמו גוגל, יאהוו, בינג והרשתות החברתיות כחברות אמינות, אהובות, וידידותיות למשתמש. אולם, חברת האינטרנט האמורות אוספות כמויות אדירות של מידע (כריית מידע) אודות המשתמשים בכדי להתאים להם מוצרים ושירותים מסחריים ממוקדים. במילים אחרות, גוגל וחברות אחרות מציעות מנועי חיפוש מתקדמים תמורת נתוני הצרכנים המאופיינים בחדירה עמוקה לפרטיות. פרשת סנודן וגילוי המעקב המאסיבי של סוכנות הביון האמריקנית NSA אחר כלל האזרחים בעולם, העלתה דילמות רבות בקרב החברה האזרחית עד כמה ניתן לתת אמון בתאגידים הפרטיים הפולשים לפרטיות האזרח מתוך כוונה להתאים עבורו פרסום מתאים (Park, & Skoric, 2017). למעשה חברות מנועי החיפוש יוצרות מניפולציות שימוש מורכבות כל-כך עד כי האזרח הממוצע איננו מבין עד כמה המידע שלו חשוף באינטרנט ומועבר לגורמי מסחר אחרים. נתוני GPS המצויים במכשירים הניידים, כתובות IP באזורי מגורים; דפוסי חיפוש באינטרנט, וחוסר היכולת להתנגד לחיפוש מצד מנועי החיפוש, יוצרים מצב שבו הפרט מנוטר בכל רגע נתון על ידי מנועי החיפוש והמידע מנותח ומותאם עבור גורמי מסחר שונים, תוך הפרה חריפה של פרטיות המשתמש (Martin, 2016) ואף פגיעה בעקרונות המדינה הדמוקרטית (Couldry, & Turow, 2014).
מבוא
כריית מידע אישי באינטרנט על-ידי פירמות
תחליפי מוסר
השוק כאמצעי להתמודדות עם בעיות מוסר
החוק כאמצעי להתמודדות עם בעיות מוסר
הסביבה החברתית כאמצעי להתמודדות עם בעיות מוסר
דיון מוסרי
המלצות יישומיות
סיכום
ביבליוגרפיה
