בעשורים האחרונים, התחולל שינוי ניכר בשוק העבודה הישראלי. שינוי זה התחולל גם בחלקים אחרים של העולם המפותח. מדובר בשינוי עמוק של תרבות העבודה המקובלת. יש המתארים אותו כהתכחשות לתרבות העבודה באופן גורף. הדבר נובע משימת דגש חזק יותר על היעילות הכלכלית: הגדלת ככל הניתן של התפוקה תוך הפחתה ככל הניתן של העלויות- מה שבא על חשבונם של ערכים חברתיים (בן-ישראל, 1997). זה הוביל להתרחבותה של התופעה בה אדון בעבודה זו: העסקה של עובדים דרך קבלני כוח אדם, מה שמכונה לעתים "מיקור חוץ".
במסגרת העסקתם של "עובדי קבלן" (כלומר, העסקה דרך קבלני כוח אדם או שירותים), הועברו לקבלנים פעילויות שונות ורבות, אשר לפני כן היו חלק אינטגרלי מהמבנה הארגוני והתעסוקתי של ארגונים ועסקים רבים. התחומים העיקריים בהם הדבר נעשה הם שמירה, ניקיון, הסעדה ושירות טלפוני. בהעסקה ישירה, מערכת היחסים בין העובד למעסיק הינה דו-צדדית. בניגוד לכך, בהעסקה במיקור חוץ נוצר "משולש תעסוקתי"- שקדקודיו הם העובד, קבלן כוח האדם והעסק המזמין את כוח האדם. העובד עובד אצל העסק המזמין, אולם המעסיק שלו הוא הקבלן אשר מתווך בין שני הקדקודים האחרים של המשולש (בניש וצרפתי, 2008). במלים אחרות, במשולש ההעסקה הזה, העסק המזמין הוא הלקוח, הקבלן הוא ספק המוצר, והעובד- הוא המוצר עצמו (נדיב ופלדמן, 2010).
בעבודה זו, אני מבקשת לבחון את סוגיית העסקתם של עובדי הקבלן מתוך נקודת הראות של מוסר בעסקים. שאלת המחקר בעבודה תהיה: האם קיימת אחריות מוסרית עבור חברות שמעסיקות עובדים דרך חברות קבלן?
1. מבוא.
2. רקע כללי
מהם עובדי קבלן ומהי עבודה קבלנית?
התפתחותה של תופעת עובדי הקבלן
כיצד המעבר לעבודה קבלנית משפיע על העובדים
האם ישנה הצדקה כלכלית להעסקת עובדי קבלן?
3. דיון בתחליפי המוסר
השוק כתחליף מוסר
החוק כתחליף מוסר
הסביבה החברתית כתחליף למוסר
4. דיון מוסרי
הדאונטולוגיה הקאנטיאנית
תועלתנות
גישת המידות הטובות
5. סיכום
6. רשימת מקורות
