השפעתה של קצבת הכנסה בסיסית על שעור העוני והפערים החברתיים

בשנה אחרונה,  רעיון ההכנסה הבסיסית לכל אזרח צובר פופולאריות מחודשת וחוזר לשיח הכלכלי העולמי. גולת הכותרת של שיח זה היא בדיקה של מדינות מערביות שונות את האפשרות ליישם את הרעיון במסגרת ניסוי מוגבל בזמן ובהיקף המשתתפים בו. כך,  למשל, מקודם פיילוט ליישום רעיון זה בפינלנד, בהולנד (למשל: אתר וואלה!, 27.12.2015) וקנדה (BIEN, 01.09.2016), נערך משאל עם בנושא בשוויץ (דה מרקר, 05.06.2016), והרעיון זוכה לתהודה בבריטניה (The Week, 06.06.2016), וגם בישראל (הארץ, 25.02.2016). בעבודה זו, אציג את רעיון ההכנסה הבסיסית לכל אזרח, תוך עיגונו בתיאוריה, עמידה על יתרונותיו וחסרונותיו וקשירתו לסוגיית הפערים החברתיים, רמת העוני והשינויים החלים בשוק העבודה. זאת, במטרה לנסות ולהבין, באופן תיאורטי, כיצד ישפיע יישום רעיון מאין זה על שעור העוני והפערים החברתיים בישראל.  לצורך כך, אשתמש בניתוח תוכן איכותני של מאמרים ופרסומים רלוונטיים, העוסקים בנושא.

רקע תיאורטי

הכנסה בסיסית אוניברסלית

רעיון ההכנסה הבסיסית מציע פתרון אלטרנטיבי לבעיות העוני, וצמצום הפערים החברתיים. על פי רעיון זה, המדינה תשלם לכל אחד מאזרחיה שהגיע לגיל העבודה[1] גמלה כספית אוניברסלית חודשית קבועה, שאינה מותנית בהוכחת זכאות מבחינה סוציאלית או תעסוקתית (קרי, אין חובה לעבוד על מנת לקבל את הקצבה), בדומה לקצבאות שונות כמו הבטחת הכנסה ומס הכנסה שלילי,  והיא אינה מושפעת מהשתייכות או אי השתייכות לתא משפחתי או ממצב נפשי או אמונה דתית.

[1] במדינת ישראל, גיל העבודה הוא 18.

מבוא

רקע תיאורטי:

         הכנסה בסיסית אוניברסלית

         עוני ופערים חברתיים בישראל

דיון

סיכום

ביבליוגרפיה