מבוא
ממשלת ישראל מפעילה מספר תוכניות ממשלתיות שנועדו לתת עזרה וסיוע למובטלים הכוללות סדנאות הכשרה לעזרה בחיפוש עבודה ושיפור יכולות תעסוקתיות, סובסידיות למעסיקים או לעובדים, יצירת תעסוקה במגזר הציבורי לרוב לאנשים בעלי קשיי תעסוקה קשים וסיוע בחיפוש עבודה. מטרתם של תוכניות אלו היא לעלות את שיעורי ההשתתפות והתעסוקה של האוכלוסייה בכוח העבודה בעיקר לאוכלוסיות בעלי שיעור השתתפות נמוכים. אחד מהתוכניות המופעלות על ידי הממשלה לעזרה למובטלים הינה "תוכנית מעגלי תעסוקה" שמטרתה לעזור למובטלים באמצעות מניעת אבטלה ושילוב של מקבלי גימלאות במעגל התעסוקה. במסגרת התוכנית נדרשים המובטלים להתייצב בלשכת התעסוקה כשלוש פעמים בשבוע כאשר בחלק מהפעמים הם משתתפים בפועל בתוכנית. היעדרות לא מוצדקת עלולה להוביל לשלילת הגמלה החודשית של המובטל.
בנוסף, המדינה חוקקה בשנת 1970 את חוק ביטוח האבטלה שנכנס לתוקפו בשנת 1973 ומטרתו הראשונה הינה להגן סוציאלית על הפרט על מנת לתת לפרט המובטל משענת וזמן סביר לחפש ולמצוא עבודה חדשה במקצוע אותו הם למדו או לבצע הסבה מקצועית על מנת להתאים את עצמם לתנאי השוק. מטרה שנייה שחוק זה נועד למלא היא לתת למובטלים מספיק זמן לחפש עבודה בהתאם לכישוריהם על מנת לבצע הקצאה יעילה של כוח האדם במשק העבודה. מטרת חוק ביטוח האבטלה הייתה בעצם לאזן בין שמירה על רמת החיים של המובטל ובין צמצום הזמן שבמהלכה המובטל נעדר משוק העבודה.
