תקן חשבונאות בינלאומי 36 בגין ירידת ערך נכסים בא לקבוע נהלים שעל יישות ליישם, אשר יבטיחו כי נכסים המוצגים במאזנה, יאמדו בסכום אשר לא עולה על סכום בר השבתם.
כאשר מקרה סכום בר השבה נמוך מסכום הנכס המוצג במאזן היישות, חלה ירידת ערך בנכס והתקן דורש מהיישות להכיר בהפסד מירידת ערך.
תחולת התקן חלה על כל נכסיי היישות לרבות נכסים פיננסיים כגון חברות בנות, חברות כלולות, עסקאות משותפות, ומחריג נכסים להם קיים טיפול ספציפי בתקנים אחרים (בין היתר מלאי, נכסים הנובעים מחוזי הקמה, נכסי מיסים נדחים, נדל"ן להשקעה ועוד).
על יישות לבצע בדיקה אקטיבית של סימנים המעידים על ירידת ערך נכסים בכל סוף תקופת דיווח. באם מתקיימים הסימנים לירידת ערך על הישות לאמוד את סכום בר ההשבה של הנכסים.
בנוסף לבדיקה האקטיבית, על היישות לבחון לפחות אחת לשנה ירידת ערך של נכס בלתי מוחשי לו אורך חיים בלתי מוגדר שעדיין אינו זמין לשימוש ע"י השוואת ערכו בספרים לסכום בר ההשבה שלו, ולבחון ירידת ערך של מוניטין שנרכש בצירוף עסקים.
במסגרת מחקר זה אבקש לבחון מהו היחס בין נכסים לא מוחשיים לבין מוניטין בכל הנוגע לצירופי עסקים על מנת לענות על שאלה זו, כמובן, קיים הצורך ראשית להגדיר היטב את המושגים השונים המופיעים בשאלה זו, ובהתאמה, יהיה גם השלב הראשון במחקר אשר יכלול סקירת חומרים מקצועיים כגון מאמרים, כתבי עת, פרסומים בעיתונות הכלכלית, ותקינה חשבונאית.
1. מבוא
2. רקע חשבונאי וסקירת ספרות
3. שאלת המחקר
4. נתוני המדגם
5. מסקנות
6. בביליוגרפיה ומקורות מידע
