בעבודה זאת אתמקד בנושא של יחסי עובדים-הנהלה בחברת החשמל. הכוונה היא לתקופה הראשונה לקיומה של החברה, בה חברת החשמל הוקמה כחברה פרטית על-ידי פנחס רוטנברג שקיבל את הזיכיון לכך מהבריטים ששלטו בארץ. נושא נוסף בו אעסוק יהיה הפרישה המרחבית של חברת החשמל והשיקולים להקמת התחנות ומוקדי הפעילות של החברה בשנים הראשונות.
חברת החשמל הוקמה כחברה פרטית בבעלותו של פנחס רוטנברג שקיבל מהממשלה הבריטית זיכיון בלעדי להפקת חשמל ממי הנהר והירדן. רוטנברג הפך את חברת החשמל לאחד המפעלים הכלכליים הגדולים ביותר בארץ-ישראל, החברה המשיכה להיות כזאת גם לאחר מותו, עד להלאמתה. על-ידי הממשלה ב-1954.
תחום המחקר של יחסי עובדים והנהלה הוא חלק מתחום המחקר הרחב יותר של היסטוריה של העבודה. קיימות מספר תאוריות בולטות בתחום זה, אחת התיאוריות המוכרות ביותר היא התאוריה המרקסיסטית העוסקת בחלוקה של אמצעי יצור כנושא המגדיר את המעמדות החברתיים. תאוריה אחרת שהופיעה בשנים מאוחרות יותר מדברת על הומוגניזציה של שוק העבודה. על-פי גישה זאת במאה ה-20' דווקא התרחש צמצום של פערי השכר ותהליך של השוואת תנאי עובדים. גישת ההומוגניזציה מתייחסת לתקופות מאוחרות יותר בהם נוצרו וועדי עובדים חזקים שידעו לדאוג היטב לזכויות העובדים ואף להשתמש בכוחם המאורגן כנגד ההנהלה באמצעות הכרזה על שביתות שנועדו לשמור על תנאי עבודתם[1].
אחד הדברים המיוחדים בחברת החשמל היו הזכויות שקיבלו העובדים.
מבוא
הקמת חברת החשמל והמצב הכללי בארץ-ישראל
התפרשות חברת החשמל במרחב 1920-1950
הלאמת חברת החשמל
יחסי עובדים-הנהלה בחברת החשמל
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
