מגפת הקורונה (Covid-19), לאחר כשנה מהתפרצותה לחיינו ולחיי אנשים מכל רחבי העולם, נחשבת כבר היום לאחד האירועים ההיסטוריים החברתיים המשמעותיים ביותר שהתרחשו במאה האחרונה (Sin, Klaiber, Wen & DeLongis, 2020). זאת מכיוון, שבעוד ששיעורי התמותה שלה נמוכים באופן יחסי, ובוודאי בישראל, כדי לאפשר למערכת הרפואית את היכולת להתמודד עם שיעורי ההדבקה הגדולים, העולם נדרש להתאים את עצמו, כל תרבות ואתגריה, למציאות חברתית חדשה, אשר מאתגרת ופוגעת באופן אנוש במרקם החברתי-כלכלי. אחת מהתופעות הרבות של המחלה, גם בישראל, היא פגיעה אנושה במשק, ויצירת חוסר וודאות תעסוקתי רב (Gasparro et al., 2020).
בשל כך, תקופה זו מתאימה במיוחד כדי לחקור ולהבין לעומק את המשמעות של תחושת הביטחון התעסוקתי, או אי הביטחון התעסוקתי, נושא בעל משמעות רבה בדיון הכלכלי-אסטרטגי, אשר קובע, מצד אחד, כי ביטחון תעסוקתי מעניק לעובד מוטיבציה ומשפיע על מידת ההשקעה של העובד בארגון, כבעלי אינטרס משותף. מצד שני, ביטחון שכזה עלול ׳לאבן׳ את המשק ולהקטין את היכולות להתפתחות ויצירת יתרונות תחרותיים (Pavlova, Lechner & Silbereisen, 2018).
עבודת מחקר זו תתמקד באנשי הקבע בצבא כדי להבין את האופן שבו תחושת האי הביטחון התעסוקתי שלהם, משפיעה על המחויבות הארגונית שלהם, ועל כן פוגמת בעבודתם.
תקציר מנהלים
חלק ראשון – סמינריון עיוני
הקדמה
1. סקירת ספרות
1.1 אי ביטחון תעסוקתי
1.1.1 רקע ומאפיינים
1.1.2 משמעותו של אי הביטחון התעסוקתי
1.2 מחויבות ארגונית
1.2.1 רקע ומאפיינים
1.2.2 חשיבות המחויבות הארגונית
1.3 החוזה הפסיכולוגי
1.3.1 רקע ומאפיינים
1.3.2 החוזה הפסיכולוגי כסמל לשינוי
1.4 קשר בין המשתנים
1.5 סיכום סקירת הספרות
חלק שני – פרויקט אמפירי – כמותי
מבוא
תיאור הארגון
2. שיטות מחקר
2.1 מערך המחקר
2.2 מדגם
2.3 הליך המחקר
2.4 כלי המחקר ומדדים
3. תוצאות
3.1 סטטיסטיקה תיאורית
3.2 סטטיסטיקה היסקית – בדיקת השערות המחקר
3.3 סיכום התוצאות
4. דיון ומסקנות
4.1 בין בטחון תעסוקתי למחויבות ארגונית – השערה הראשונה
4.2 השפעתו של החוזה הפסיכולוגי היחסי – השערה שנייה
4.3 השפעתו של החוזה הפסיכולוגי העסקי – השערה שלישית
4.4 סיכום והצעות למחקרי המשך
5. מקורות
נספחים
נספח א׳: שאלון המחקר
