החברה שנבחרה היא עמותת אלמנארה[1] – עמותה לקידום אנשים עם מוגבלויות בחברה הערבית. חזון החברה הוא העצמת בעלי מוגבלויות בחברה הערבית, וזהו גם קהל היעד העיקרי שלה תחת הכותרת "אלו שמקופחים פעמיים – בשל מוגבלותם, ובשל היותם ערבים".
מהם הגורמים המשפיעים בסביבת המקרו והמיקרו על החברה שבחרתם?
מכיוון שעסקינן בעמותה ללא כוונות רווח, נתאים את המודלים המוצעים לקהל היעד, בשל ההלימה האופטימלית בין מטרותיה של אוכלוסייה זו למטרותיה של העמותה.
משתני מאקרו משמעותיים (עפ"י מודל PESTEL[2]) –
פוליטי – בעלי מוגבלויות בישראל נמצאים בתחתית סדר העדיפויות הלאומי (לא כל שכן ערבים). למדינה אג'נדה ברורה לחזק את צביונה היהודי, וסדרי העדיפויות הכלכליים נגזרים מכך. קיימים פערים מהותיים בהיקף וברמת השירותים הניתנים בין המגזר הערבי ליהודי, גם לילדים וגם למבוגרים, כאשר האחרונים סובלים גם מפער במשאבי דיור. רק 9% מכלל פתרונות הדיור פועלים במגזר הערבי, ומרבית הנזקקים במגזר מתגוררים במוסדות מבודדים מהקהילה וממשפחתם.
כלכלי – האוכלוסייה הערבית לא רק ענייה יותר מהיהודית באופן טבעי, אלא גם מקבלת פחות תקציבים ומשאבים באופן כללי. מרבית בעלי המוגבלויות במגזר מתקשים להשתלב בשוק העבודה הרבה מעבר לשיעור בעלי המוגבלויות המקביל במגזר היהודי (כ- 21% מבעלי המוגבלויות מועסקים, כ- 73% אינם משתתפים בכוח העבודה בכלל, מול שיעור של 49% מועסקים יהודים). אפשרויות התעסוקה אינן מצומצמות מאוד (גם לאוכלוסיה ללא מוגבלויות), מקומות העבודה אינם מותאמים לבעלי מוגבלויות, קיים קושי רב להגיע לעבודה ובחזרה (הסעות ונגישות), ואתגרים נוספים. גם בצד המעסיקים קיימת התנגדות על רקע סטריאוטיפים מפלים.
