Gamification
כנגד איזו "מסורת" יוצאת הגישה הפדגוגית? מהם "צרכי השעה" בהם היא מטפלת?
המסורת נגדה יוצאת הגישה שמגישה את המשחוק, היא המסורת של למידה פרונטלית קלאסית שבה המורה מעביר את החומר הנלמד לתלמידים והם בתגובה מטמיעים את החומר בצורה ישירה. שיטה זו סופגת ביקורת משמעותית בעשורים האחרונים אשר רואה בה שיטה ישנה שלא מתאימה לצרכי הלימוד של המאה ה21. צרכי השעה שנובעים מצרכי הלימוד של המאה ה21 מדגישים את חשיבות שיתוף הפעולה ואת היכולת של התלמידים להגיע למטרה משותפת דרך השימוש בשיטות חדשות. זאת בניגוד לשיטה הישנה אשר הייתה מעבירה מידע ולא יוצרת יצירה של ידע ממשי חדש( רק אינפורמציה). כיום חשוב שהדור הצעיר יהיה מסוגל לשתף פעולה ולחשוב בצורה ביקורתית על הדרך שבה הידע החדש נצבר במוחו, שיטת המשחוק נועדה לעזור לתלמידים להתמודד עם צרכי השעה הללו.
knowledge building
כנגד איזו "מסורת" יוצאת הגישה הפדגוגית? מהם "צרכי השעה" בהם היא מטפלת?
שיטה זו יוצאת נגד השיטה המסורתית של הלמידה הפרונטלית. למידה היא תהליך פנימי ובלתי נצפה שמביא לשינוי בתפיסות או במיומנויות. בניית ידע לעומת זאת מביאה ליצירה של ידע ציבורי. ידע ציבורי זה נמצא בעולם ומשמש גם אנשים אחרים. יצירת הידע הציבורי גורמת ללמידה עמוקה יותר אשר פותרת את ההבנה החלקית של הלמידה המסורתית. המטרה כאן היא ליצור הבנה קונסטרוקטיבית ועמוקה יותר בצורה אשר תוכל להתמודד עם תלמידים שלומדים את החומר הנלמד אולם לא מטמיעים אותו בצורה טובה. צרכי השעה שעבורם השיטה הזו אמורה להגשים את עצמה, הם הצרכים המודרניים של הלמידה.
חלק שני: משחוק
באיזו מידה ואופן מתכתבת הפדגוגיה עם ההרצאה של טל גלעד והמסמך של ה OECD? נמקו
הפדגוגיה של המשחוק עושה שימוש בטכניקות עיצבו משחקים כדי לשפר היבטים אחרים לא משחקיים וכדי להביא לתהליך למידה טוב ויעיל יותר. השימוש במשחק מתרחש ביישומים ותהליכים שונים מתוך הרצון לעודד את התלמידים להשפיע על אופן השימוש בהם. הרעיון הוא לגרום לתלמידים לבצע פעולות למידה שונות שאותם הם בדרך כלל חווים בתור חווה אלא שבשיטה זו הם יעשו בתור משחק ולא בתור חובה. בכך הם יעלו את המוטיבציה של התלמידים במסגרת הלימודית שלהם.
