בשנים האחרונות עולות הדרישות של חוקרים ומומחים לשינוי מערכתי ותפיסתי של מערכת החינוך הפורמלית. העיצוב הנוכחי של מערכת החינוך מקצה ילדים בכיתות לפי גילם או לפי מאפיינים אחרים שהם לא מאפייני קצב למידה. הדרישה המודרנית מבקשת לעבור למערך שבו כל ילד יוכל להתקדם לפי כישוריו. שינויים אלו דורשים התאמות הן מן הבחינה המערכתית והן מבחינת הכשרת המורים. כמו כן השינויים הטכנולוגיים המהירים אשר מתרחשים בחברה מחייבים למערכת החינוך ומערך הכשרת המורים להתמודד עם דרכי הוראה חדשניות וסביבת עבודה מתוקשבת. סביבות אלו מתאימות יותר למורכבות הלמידה בעידן הנוכחי ודורשות התאמות רבות של מערך החינוך לשינויים אלו.
הדיון בספרות המחקר מעלה את השאלות של עד כמה בית הספר עדיין רלוונטי בתקופה המודרנית. האם התלמידים באמת מרוויחים תרומה משמעותית מן הקיום בבית הספר, בין אם מדובר בתרומה חברתית או פדגוגית, או שמא בית הספר צריך לשנות את מתכונתו. סוגייה זו מחמירה מאחר ואנחנו עוסקים בהון האנושי, בו ידע אקדמי נחשב לסטטוס חברתי למרות שיש מקצועות שלא ממש דורשים ידע או לימודים. מצד שני למערכת החינוך יש תקציבי ענק ורפורמות שמבקשות לשנות את אופייה של מערכת החינוך, אם כי בפועל אין קדמה באמת ורואים בדרך כלל שיפורים נקודתיים מבלי שיהיה אלו שינויים רוחביים מערכתיים.
לצד תמורות אלו עולה חשיבותה של המנהיגות החינוכית. הרעיון המרכזי אשר עומד בבסיס של התפיסה אשר מחזקת את המנהיגות החינוכית היא להראות למונהגים כיצד הם יכולים להגיע להישגים על ידי יכולות שהם לא ידעו שהם מסוגלים להם.
תקציר
מבוא
סקירת ספרות
פרק א: מערכת החינוך והביקורת עליה
פרק ב: השינויים במערכת החינוך בעקבות הביקורת
רפורמת אופק חדש
ניהול עצמי של בית הספר
מעורבות הורים
רפורמות מוצלחות בעולם
פרק ג: מנהיגות
מנהיגות חינוכית
פרק ד: מנהיגות חינוכית והשינויים במערכת החינוך
פרק ה: דיון
סיכום
מסקנות והמלצות
ביבליוגרפיה
נספחים
