תהליך ההוראה, כפי שפותח והובן לאורך השנים, הינו תהליך מורכב, עליו משפיעים גורמים רבים. ׳הלמידה׳, הינו בסופו של דבר, תיאור של תהליך קוגניטיבי, שבו מפתח התלמיד תובנות חדשות המשפיעות על התובנות שכבר פיתח קודם לכן, ומעצב אותם לכדי תמונה קוהרנטית (מור, 2017). במילים אחרות, בשנים ובעשורים האחרונים, גדלה ההבנה כי התהליך הלימודי הינו תהליך אשר כלל אינו מסתכם בהעברת ידע או תוכן ממורה לתלמיד. לחלופין, תהליך זה הינו תוצאה של פיתוח הדרגתי, קוגניטיבי, אך גם רגשי של ׳תמונות מנטאליות׳, אשר הופכות ללמידה יעילה כאשר המלמד והלומד יוצרים קשר המאפשר להם להבין זה את צרכיו של זה (כהן-עזריה, 2021).
על כן, כיום מלאכת ההוראה נתפסת בתור כזו המתמקדת במחויבות המורים לצמיחה ולהצלחה של כל תלמידיהם, כיחידים וכקבוצה. ממחויבות זו נגזרים מאפייני הקשר בין המורה לתלמיד או לתלמידה: קשר חם, דואג ואכפתי, המבוסס על היכרות טובה עם עולמם של התלמידים ועל כבוד ואמון הדדי, תוך שמירה על כללי האתיקה (Shirvanian & Michael, 2017). כלומר, אחד המרכיבים של המורה ׳האידיאלי׳ הינו מורה אשר מסוגל להכיר את המאפיינים הרגשיים והחברתיים הכלולים בתוך תהליך הלמידה, כדי להשפיע בצורה החיובית והמשמעותית ביותר על הישגי התלמיד (הרפז, 2014).
על רקע היבטים ונקודת מוצא זו, בעבודת מחקר זו אבקש להבין כיצד מאפיינים אלו מסייעים לתלמיד, אם בצורות עקיפות, ובאם בצורות ישירות, ואם בצורות גלויות ואם בכאלו סמויות, את משפרות את הישגיו.
מבוא
1. יחסי גומלין בין מורה לתלמיד
1.1 רקע ותיאוריה
1.2 מאפיינים וסוגים של יחסי גומלין
1.3 חשיבותם של יחסי הגומלין בין המורה לתלמידיו
2. הישגים לימודיים
2.1 בין שיטות פוזיטיביסטיות לקונסטרוקטיביסטיות להערכת הישגים
2.2 מאפיינים ודרכי הערכה של תלמידים
3. השפעה של יחסי גומלין על הישגי התלמידים
3.1 בחינה אמפירית של הקשר בין יחסי גומלין לבין הישגי התלמיד
3.2 סוגים של יחסי גומלין והשפעתם על הישגי התלמיד
4. דיון וסיכום
5. מקורות
