אלימות בבתי הספר היא תופעה שמתועדת כבר מהמאה ה-17, אך חקר התופעה התפתח רק משנות השמונים של המאה העשרים. בארצות הברית נחשפו להיקף התופעה וחומרתה רק לקראת סוף שנות השבעים, עם פרסום הדו"ח "Safe School Study", לפיו כל חודש הותקפו באופן פיזי כמעט כ-300,000 תלמידים וכ-5000 מורים בבתי ספר תיכונים (יבלון, 2011, עמ' 169). בישראל, המחקר על אלימות בבתי ספר התפתח גם בשנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר המחקר הראשון בנושא נערך בשנת 1981, בעקבות סיפורים בעיתונות על אלימות בבתי הספר (הורביץ, 2006, עמ' 60).
בעקבות פרסום הדו"ח בארצות הברית ובעקבות עליית שני נושאים מרכזיים נוספים על סדר היום החברתי: מידת האפקטיביות של מערכת החינוך בהקניית השכלה לתלמידים והקשר שלה לאלימות הבית ספרית, קיבל חקר האלימות בבתי הספר בארצות הברית תשומת לב והפך להיות יותר שיטתי. ההנחה הרווחת הייתה שקיים קשר בין רמת האלימות בבית הספר לבין מידת האפקטיביות של מערכת החינוך להקנות השכלה ראויה לתלמידים, הנחה אשר קיימת גם כיום (הורוביץ, 2006, עמ' 50, בנבנישתי, אסטור, מארצ'י, 2003, עמ' 9).
אלימות בבתי הספר מאיימת על ביטחונם של מורים ותלמידים כאחד ופוגמת בתהליכי ההוראה והלמידה. לחשיפה לאלימות יש השפעות קצרות וארוכות טווח על הקורבן, ועבור מספר גדל והולך של תלמידים ומורים האקלים הבית ספרי נתפס כלא בטוח עם פגיעה ברווחתם האישית.
מבוא
חלק א': אלימות - הגדרה וסוגים
חלק ב': אלימות פיזית - מהי?
חלק ג': מאפייני האלימות בבית הספר היסודי
חלק ד': מגדר ואלימות
חלק ה': השפעת האלימות על הישגי התלמידים בבית הספר
חלק ו': דרכי התמודדות עם האלימות בבית הספר
דיון
סיכום והמלצות ........................................................................................................ עמ' 23
ביבליוגרפיה
