למידה משמעותית היא לימוד המתרחש בכיתה כאשר תכנים חיצוניים נוגעים בעולמם הפנימי של התלמידים, שבזכותו לרוב מפנימים את החומר בצורה מעמיקה, ומוסיף רובד חדש לאישיותם בדמות רעיון, תובנה או רגש שבעזרתם נוצרת חווית למידה בקרבם.
גישת הוראה המכוונת ללמידה שכזו, מצריכה היענות מתאימה מצד המורים בבתי-הספר השונים, ולכן נדרשת תשומת לב ממוקדת לאיכות ההוראה והלמידה בכיתה. כמורים לעתיד בבתי-ספר תיכוניים, הנתקלים כמעט באופן יומיומי בחוסר מוטיבציה ובעיות משמעת, בצורת דיווחים המגיעים אלינו מהסביבה, ואף בהתנסות המעשית שלנו, חשוב לנו לבדוק דרכי הוראה חדשניות ובלתי שגרתיות, היכולות לחזק את הכיתה הן מבחינת משמעת והן מבחינת המוטיבציה של כל תלמיד, ובכך להגיע ללמידה חווייתית עם ערך מוסף בזמן השיעור.
בעבודה זו ננסה לענות על שתי שאלות מרכזיות: ראשית, האם גישת הוראה המכוונת ללמידה משמעותית משפיעה ישירות על בעיות המשמעת בכיתה לטובה, או שמא דווקא להיפך, מכיוון שלמידה שכזו עלולה לפספס תלמידים מסוימים העלולים להיות המקור לבעיות המשמעת בכיתה היא יכולה ליצור יותר בעיות משמעת מאשר בלמידה "רגילה"?
השאלה השנייה אותה נבדוק היא רמת המוטיבציה של התלמידים בכיתה בעקבות ובעת התרחשות הלמידה המשמעותית, המצריכה גישת הוראה בלתי שגרתית כאמור. בנוסף, נבחן האם למידה משמעותית יוצרת מוטיבציה בקרב התלמידים השונים, או מורידה אותה.
בסקירת הספרות נבדוק כיצד יכולה לבוא לידי ביטוי הוראה משמעותית בכיתה, כמו גם למידה משמעותית מצד התלמידים, מהם מרכיביה, כיצד נוצרת חוויית הלמידה בגישת הוראה זו, וכיצד ניתן לפתח אותה בבית-הספר.
מבוא:
נושא – שאלות – השערות
סקירת ספרות:
הקדמה
למידה משמעותית
2.1 מרכיבי הלמידה המשמעותית
2.2 פיתוח למידה משמעותית בבתי הספר
2.3 השפעת הלמידה המשמעותית על התלמידים
3. מוטיבציה
3.1 סוגים של מוטיבציה
3.2 טיפוח מוטיבציה בקרב תלמידים
4. משמעת
4.1 הסמכות החינוכית של מורים
4.2 הגורמים לבעיות משמעת בכיתה
4.3 בעיות משמעת בישראל
5. השיטה.........................
