קלזן מציג את "הנורמה הבסיסית". הנורמה הבסיסית היא אוניברסאלית, היא אובייקטיבית ואינה מבוססת על ערכים, אידיאלים או אידיאולוגיה סובייקטיבית. לפי קלזן, המקור העליון למשפט ולחוקים הוא בכלל הסכמה חברתית. מתוך ההסכמה החברתית הועברה הסמכות לריבון לחוקק חוקים. מבחינת תוקפו של מנהג, אין מניעה שהנורמה הבסיסית או נורמה תקפה אחרת הנובעת ממנה תסמיך את כוחו יוצר הנורמות של המנהג. לגישתו של קלזן למעשה אין הגבלה על מקורות התוקף והן נובעות לא רק מהריבון.
בעוד אוסטין שם דגש על הסנקציה וסבור כי הסנקציה היא תנאי הכרחי לקיומו של חוק וחוק שאין בצידו עונש אינו חוק, הארט גורס כי תיאור מערכת משפטית צמודה סנקציות אינה נכונה באופן גורף אלא רלוונטית רק לתחומי המשפט הפלילי. במשפט הפלילי, ראוי כי לצד כל חוק תוצג הסנקציה כי הוא עוסק בחוקי אל- תעשה. לעומת זאת, המשפט האזרחי והפרטי מטרתו להכווין התנהגות ולפיכך גורסת גישתו של הארט כי נכון יותר לבנות את המערכת על בסיס כללים ראשוניים ומשניים. לפי הארט, הציות לחוק נובע מחובת ההדדיות – יחסי גומלין בין השלטון לאזרחים שיש בהן מימד של הגינות. הכוונה היא שהאזרח שומר על יציבות השלטון בדרך של ציות לחוק, ולא כי הוא חושש מקבלת סנקציה. גם קלזן סבור כי הסנקציה הינה הכרחית כדי שנורמה תהא סמכותית.
