לצד הסברים שונים אשר יצרו את רצח העם ברואנדה, כמו מסורות קדם קולוניאליות, תנאים כלכליים, לוחמה פנימית, דמוקרטיזציה בחברות אשר חסרות מסורת דמוקרטית, מאבקי כוח והשפעת מדינות שכנות, טוען נויברגר כי ההסבר המכריע לרצח העם של בני ההוטו בטוטסי הוא אידאולוגיית הגזע. בעידן הקולוניאלי הדגישו הקולוניאליסטים את עליונות גזע הטוטסי, אשר שמחו לקבל את המעמד המיוחד. הזרים אשר פקדו את המדינה ראו בטוטסי גזע מובחר יותר מאחר והיו לבנים יותר, ונראו פחות אפריקאים מאשר גזע ההוטו. שורשי התפיסה הזו מצויים בתאוריה החמיתית אשר ראתה בחלק מתושבי אפריקה בתור בני חם, אשר קרובים יותר לאירופה מאשר לאפריקה הפרימיטיבית.
לפי תיאוריה זו, בהקשר של רואנדה, הטוטסי נתפסו בתור השולטים, וכאלה הם היו גם לפני הגעת הקולוניאליסטים. הם תוארו על ידי הכובשים בתור יפים יותר וסימטריים יותר, לעומת ההוטו הגסים ודמויי הקופים. היחס הזה לא בא לידי ביטוי רק במישור הרעיוני אלא מצא את מקומו גם בתחומי החיים השונים. כך למשל, הבישוף הראשון של רואנדה טיפח כמורה על טהרת הטוטסי ואשר לא כללה את בני ההוטו, ומנהיגים מקומיים בני ההוטו הוחלפו בבני הטוטסי. משום כך במשך הזמן גיבשה שכבת הטוטסי יחד מתנשא ומפלה כלפי בני ההוטו ולא נהגה אפילו לאכול או לשתות איתם. כלומר, בני הטוטסי הפנימו לגמרי את היחס המפלה של הקולוניאליסטים ופעלו כך נגד ההוטו. לאחר התקופה הקולוניאלית ועצמאות רואנדה התשנו היוצרות ובני ההוטו הפכו להיות השליטים. למרות זאת הם המשיכו להחזיק בתורת הגזע האירופאית ורק שינו אותה.
