מחקר אמפירי אשר בדק את השפעת היחסים בין האבות לילדים ערך תצפיות בקרב ילדים בגיל הגן ובחן את השפעות היחסים הללו. במחקר השתתפו שמונים משפחות בעלות ילדים בגילאים ארבע בממוצע. החוקרים הקפידו על רקע סוציואקונומי די זהה. ממצאי המחקר עולה כי ככל שמערובות האב בגידול הילדים גדולה יותר כך התנהגות הילדים הינה חברתית ותקשורתית יותר, והילדים משפרים את יכולת ההסתגלות שלהם. למרות זאת מחקר זה גם הצביע על כך שגידול משותף של הילדים, יחד עם האם, הינו חשוב גם כן להתפתחות של הילדים. המחקר גם הצביע על פער אשר קיים בין הרצון של האבות להשתתף בגידול הילדים ובין המציאות בפועל והתריע מפני היעדרות של האבות מגידול הילדים בשל סיבות אשר נובעות מן היום יום(Buckley & schoppe- sulivan, 2010).
