חובה זו נובעת מכללי ההגינות, ונראה כי נפל פגם גם בכך שהפרקליטות הזמינה את דין לפגישה מבלי שנמסר לו מלוא המידע אודות החשדות והידיעות כנגדו באופן שלא יוכל להתגונן מפניהם. בהקשר זה יש לציין, כי בפסיקה נקבע כי לא כל אי מסירת מידע תביא לביטול ההחלטה. יש לבחון בכל מקרה האם זכותו של האדם להעלות את טענותיו קופחה על ידי אי מסירת המידע[1]. המבחן בהקשר זה הינו גמיש ומהותי. בעניינינו, נתון אמנם כי לנטע נמסר צילום של פנייה אחת בלבד וצילום של הפנייה השנייה לא נמסר. נוכח האמור יש לבחון האם אי מסירת הפנייה השנייה מקפחת את זכות התגובה העומדת לדין.
