אין חולק כי העקרונות והרציונאלים שהנחו את בית המשפט בעניין הכפר הירוק הינם היעילות והוודאות[1], ויפים לעניין זה דבריו של כבוד הנשיא בדימוס אהרון ברק ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס[2], מהם ניתן להקיש לענייננו ולפיהם "משפחה אחת-בית משפט אחד", ולפיה קיימת חשיבות רבה לרכז בערכאה אחת את מלוא המחלוקות שהוגדרו בגדריה (ובהתאם לסעיפי החוק הספציפים) וזאת לצורך מתן פתרון יסודי ומקצועי באופן ספציפי ודווקני. המדובר בעקרונות חשובים שנועדו בין היתר, ליעל את ההליך המשפטי, ובמקרה דנן, בית המשפט לעניינים מנהליים הוא בעל המומחיות הייחודית בתחומו כשהמגמה הכללית היא לרכז בו את כל ההליכים הקשורים בביקורת שיפוטית כלפי החלטות הרשות ולא לבזר את ההליכים בין בתי משפט אחרים. צודק בית המשפט באשר סבר כי "ניוד" התיק לבית משפט אזרחי, יצריך כתיבת טענות מחדש והערכות מחודשת בפני ערכאה שיפוטית שאינה מצויה בפרטי המקרה ואינה מעורה בתיק, הוא עניין שיביא לסרבול ההליך, ואולם לעיתים, וכפי המקרה דנן, שמירה על עקרונות של יעילות וודאות אינם מצדיקים הותרת עניינים שאינם בסמכותה המובהקת של הערכאה הרלוונטית, ושיקולי מקצועיות והעברת הדיון לערכאה המקצועית, יגברו.