קאנט טוען, כי הנוסחה של אריסטו מתייחסת רק לדברים סופיים ולכן אינה מתאימה לדברים אינסופיים כמו רגשות, מחשבות ואמונות, שלא ניתן לחלקם. קיימות גם זכויות אשר לא ניתנות לחלוקה כמו חופש המצפון והאמונה, ולכן, על בסיס עיקרון זה, יש לספק חינוך באופן שווה לכולם אם הוגדר שחינוך הוא צורך בסיסי.
מקובל להשתמש בדגם הרובינזונים המופיע בספרות הפילוסופית, על מנת לחדד את הערכים של שוויון וצדק. דגם זה בודק מצב בו שני אנשים שונים, אדם א' ואדם ב', גרים בנפרד אחד מהשני כל אחד על אי בודד משל עצמו, והם חוזרים ונפגשים לאחר תקופת זמן מסוימת. כל עוד הם חיים בנפרד, החופש של כל אחד מהם לעשות כרצונו ולהשתמש בכל כישוריו ויכולותיו על מנת לספק את צרכיו הוא מוחלט (וינריב, 2007, עמ' 50). אך יתכן מצב, בו אדם א' הצליח לשגשג יותר מאשר אדם ב'. נשאלת השאלה: האם הוא חייב לעזור לאדם ב'? על פי דעה אחת, אין שום קשר בין שני אנשים אלו ולכן עצם עושרו של אדם א' אינו תורם למחסורו של אדם ב'. כאשר כל אחד מהם חי באי משלו, כרובינזון, אין סיבה לתחושת קיפוח או סיבה מוצדקת לתבוע מאדם א' לעזור לאדם ב' (וינריב, עמ' 51).
דעה אחרת, אשר גורסת כי השוויון הוא ערך בפני עצמו, תדרוש שוויון בין שני אנשים אלה גם אם אין קשר ביניהם והם חיים באיים נפרדים. כלומר, עולם בו מצבו של אדם ב' יהיה שווה למצבו של אדם א' הוא עולם טוב יותר, בין אם שני אנשים אלו חיים בנפרד ובין אם הם חיים בקהילה משותפת. מצד שני, אם לאדם ב' לא נגרם סבל כתוצאה מהעובדה שאדם א' משגשג יותר בעולמו, הרי שאין באי השוויון כל דבר רע, כיוון שהוא לא גורם נזק לצד השני (וינריב, עמ' 52-53).
מכאן, שהמושג צדק משויך להליך או פעולה והדיון בו הוא תלוי תרבות, היסטוריה, פוליטיקה וחברה. קיימות דעות שונות המייצגות השקפות שונות לגבי ערכים כשוויון וצדק, ויש צורך להבחין בין יישום העקרונות הללו בתוך מדינה בעלת הסדרים קהילתיים חברתיים אשר מחייבים סוג של הדדיות ובין יישומם בתחום הבינלאומי, בין מדינות שונות.
